מקור משנה דמאי א׳:ב׳
2 הַדְּמַאי אֵין לוֹ חֹמֶשׁ, וְאֵין לוֹ בִעוּר, וְנֶאֱכָל לְאוֹנֵן, וְנִכְנָס לִירוּשָׁלַיִם וְיוֹצֵא, וּמְאַבְּדִין אֶת מִעוּטוֹ בַּדְּרָכִים, וְנוֹתְנוֹ לְעַם הָאָרֶץ, וְיֹאכַל כְּנֶגְדּוֹ. וּמְחַלְּלִים אוֹתוֹ כֶּסֶף עַל כֶּסֶף, נְחֹשֶׁת עַל נְחשֶׁת, כֶּסֶף עַל נְחֹשֶׁת, וּנְחֹשֶׁת עַל הַפֵּרוֹת, וּבִלְבַד שֶׁיַּחֲזֹר וְיִפְדֶּה אֶת הַפֵּרוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, יַעֲלֶה הַפֵּרוֹת וְיֵאָכְלוּ בִירוּשָׁלָיִם:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה דמאי א׳:ב׳
2 ד הַיְנוּ הַבְּעָלִים:
3 ה אֲבָל הַתּוֹסָפוֹת קִיְּמוּ הַגִּירְסָא וּפֵרְשׁוּ דְּיֵשׁ לוֹמַר כָּךְ, מְחַלְּלִין כֶּסֶף עַל כֶּסֶף אֲפִלּוּ לַחֲזֹר וְלִפְדּוֹת אוֹתוֹ הַכֶּסֶף עַל דָּבָר אַחֵר, וְכֵן נְחֹשֶׁת עַל הַפֵּרוֹת, כְּמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּ כֶּסֶף עַל כֶּסֶף, וּבִלְבָד שֶׁיִּפְדֶּה, פֵּרוּשׁ בִּלְבָד שֶׁיְּהֵא דַעְתּוֹ מִתְּחִלָּה כְּשֶׁיְּחַלֵּל נְחֹשֶׁת עַל הַפֵּרוֹת לַחֲזֹר וְלִפְדּוֹת הַפֵּרוֹת, אָז מֻתָּר, אֲבָל אִם הָיָה אָז דַּעְתּוֹ לְהַעֲלוֹתָן וְנִמְלַךְ לִפְדּוֹתָן צָרִיךְ לְהַעֲלוֹתָן: